<h1>הרוקח הלכ' יו"ט סימן רצ"ט</h1>
<h2>דף כב.</h2>
מכבין בקעת שלא תתעשן הכירה או שלא יתעשן הבית שאינו יכול לישב או לכבות הנר כדי לשמש אבל אם יכול לכפות כלי על הנר או להוציא הנר בבית אחר אין לכבות כדאמרינן בפ' י"ט. מוגמר אסור לשרוף בשמים כדאיתא בפ"א דכתובות (דף כב) [דף ז] לכבות אש עבור הצלת ממון לר' יהודה מותר לרבנן אסור גריפת תנור אם אי אפשר לאפות בצד אחד בתנור מותר כדאיתא בפ' המביא דאין מכבין את הנר בי"ט ואין מסתפקין מן השמן שבנר אין גודלין את הפתילה בי"ט ואין מהבהבה באור ואין חותכין אותה לשנים אבל ממעכה ביד ושורה אותה אם אין הנר דולק אבל אם הנר דולק אז חייב משום מכבה כמסתפק מן השמן וחותכה באור בפי שתי נרות ומוחטין הפתילה להסיר גחלת הפתילה. אין מניחין נר על גבי אילן בעי"ט בפי' המביא כדי יין אין נופחין אש במפוח כי אם בפה ואין מלבנין את הרעפים ואין עושין פחמין מסיקין ואופין בפורני ומחממין חמין אין מוציאין אש מן האבנים ומן העצים בית הלל מתירין לעשות מדורה להתחמם כנגדה עצים שבאש אין לסלק דהוי כמכבה וקי"ל מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך אוכל נפש אם צריך לו כמו לולב לברך עליו וס"ת לקרות בו וקטן לבה"כ ירושלמי ולא את המפתח ובית הלל מתירין במפתח של אוכלין חמין שהוחמו בי"ט רוחץ פניו וידיו ורגליו אבל לא כל גופו בפ' כירה.
